|
חוט דק של זיכרון קלוש
שלא יודע להסביר עצמו, המחשבה על אבא
הבזק חמקמק של דמותו השברירית
מרחפת בתוכי מול עיניי
והמחנק של חוסר אונים המתיש כוחותיי
דרך הזמן שהיה, שיהיה
כך הוא אבא בינתיים
עוד אבדן אחרי האבדן
לפני השכחה |
|
|
אז כמנהגי הנלוז
פגשתי בה שוב
חלודה ורטובה.
עמדה לה בפינה.
היא ביקשה רק
2.5 אז לא אמרתי
לה לא. ביחוד
שביום כזה, לא
היו לה הרבה
לקוחות.
הכנסתי את ידי
לתוכה
על הצג הופיע
help your
self.
היא גנחה.
לקחתי את כוס
הקפה מתוכה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.