|
חוט דק של זיכרון קלוש
שלא יודע להסביר עצמו, המחשבה על אבא
הבזק חמקמק של דמותו השברירית
מרחפת בתוכי מול עיניי
והמחנק של חוסר אונים המתיש כוחותיי
דרך הזמן שהיה, שיהיה
כך הוא אבא בינתיים
עוד אבדן אחרי האבדן
לפני השכחה |
|
|
די, כבר שלחתי
איזה 10 סל-
וגנים. גיברת,
תתקדמי אחורה
באוטובוס.
(יש עוד מקום
שמתקדמים בו
אחורה? אולי בדף
שלכם.
ובארץ שלנו.
ובפרסומת ההיא
עם האישה
המבוגרת
במבטא.)
ת. ריסים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.