בנימין וולמן / מראה שקופה |
הם מביטים לאחור
בחלחלה אל
הצועדים
המצדיעים במועל יד
אל צלב הקרס
שייצג אומה שלמה.
הם מביטים לאחור
ולא רואים
את ידיהם הבונות
בתי מטבחיים
ומשחטות
את צלב הקרס
השקוף
הענוד על שרוול
מעילם
והוא מייצג
כל אומות עולם.
הם מביטים באימה
בתמונות של
ערמות שלדים
שלדים מהלכים
לבושים פיג'מות עם
טלאי צהוב
מספרים צרובים על
ידיהם.
הם לא מביטים
בלבושם שלהם
העשוי מעורם ופרוותם
של מליוני נספים
שנרצחו על היותם
מגזע ומין אחר.
הם לא רוצים לראות
את המספרים הצרובים
בגופם של פרות
מעשי ידיהם
את הקרמטוריום
המעלה עשן
יומם וליל.
הם מריחים
ריח דם
שבא מרחוק
ויבש זה מכבר.
הם לא מריחים
ריח דם
שבא אל קרבם
ועודו טרי
עודו טרי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|