|
השיר הנפלא הזה כבש אותי בעת שנהניתי ביותר מביקור בדפיוצר של
טיטי.
http://stage.co.il/Stories/648838
השיר במקור נכתב מתוך תחושה פנימית של אישה ולא נועד לביצוע
בממד מוסיקאלי מפיו של גבר.
לכן, ברשותה של טיטי שלנו, עיבדתי ת'מלל כשאני נצמד ביותר
למקור.
כואב להיות נאיבית.
כואב.
שש שנים רצופות,
היא מתגעגעת אליו.
למרות שהוא בעצם כאן,
היא מתגעגעת אליו.
הוא לוחש לה לתוך התודעה,
כמה שהיא חשובה.
והוא לוחש לה לתוך התודעה,
כמה שהוא אוהב אותה.
כואב להיות נאיבית.
כואב
השפתיים העבות שלו,
נעות מילים טובות.
נעות על הגוף שלה,
והיא מהופנטת.
מסיטה ראשה לאחור,
מותחת צוואר.
מותחת צוואר
בנאקה דקה
הבאה בה.
וידו האחרת
לוחכת פטמות אחרות,
במקום אחר.
וצחוקים אחרים
נושפים לו בעורף.
והוא משקר לה
שוב ושוב.
שהיא הכל.
שהיא הכל
בהתגלמותו.
כואב להיות נאיבית.
כואב.
|
|
|
איך זה שאני
מחפש תשובה ולא
מוצא? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.