הודיה פרייזלר / לפחות אשכח... |
מבעד שרידי החיוך השבור
עוד יום, עוד דקה נצחיים
משמר זוועה בלב סגור
כמריונטה נטולת נשמה
בתאטרון העמדת פנים
כצעצוע שבור ללא נחמה
סדקיו גם לא ירפאו השנים
רחקו ממני, אל תביטו לאחור
שמרו נפשכם, כי אין דרך חזור
אכתים את לבכם, אשמיד שמחתכם
ועת הזמן בי יאכל, אחריב נשמתכם
רוצה לעצום את עיניי
לברוח רחוק מחיי
להישאב אל חור שחור
מבלי לדעת, מבלי לזכור
אנא השיבו אל ידיי את האקדח!
לא אזכה לחייך, אך לפחות אשכח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|