השולחן,
מדוע התהדר בנרות, ביין, בחלה ובדגים
והכיסאות הועמסו באנשים משעממים
כשעיניי נתייסרו מנתזים של מלאכי-עליון
ונחיריי נאטמו בריחות תמרוקי-עלמות?

אילו ירח היה מתפצל לרבבות-שמשות
ופטפוטי-להג מותמרים בגניחות-אהבים,
אילו מפה לבנה הייתה הופכת לסדין
ומותני היה חש ורידי-דם של זרועך
בשזרי אצבעותיי באיברייך הערטילאיים,
לא הייתי נזקק לתפילה שיסתלקו.