שיר יובל / תפילת ליל-שבת |
השולחן,
מדוע התהדר בנרות, ביין, בחלה ובדגים
והכיסאות הועמסו באנשים משעממים
כשעיניי נתייסרו מנתזים של מלאכי-עליון
ונחיריי נאטמו בריחות תמרוקי-עלמות?
אילו ירח היה מתפצל לרבבות-שמשות
ופטפוטי-להג מותמרים בגניחות-אהבים,
אילו מפה לבנה הייתה הופכת לסדין
ומותני היה חש ורידי-דם של זרועך
בשזרי אצבעותיי באיברייך הערטילאיים,
לא הייתי נזקק לתפילה שיסתלקו.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|