נגנים, זמרים, רקדנים,
חשוב להיות מקצועיים.
אודישנים ובכל זאת כמה חלשים מצליחים לשרוד.
איך?
מקצוע ורגש הולכים ביחד?
יש קונפליקט להשאיר או לשרוד.
מערבולת, בלנדר מסתובב, לשלוט רק לשלוט ולפחד
לאבד את השליטה הזאת.
שותה, מעשנת ושוב שותה. רוצה לאבד ובראש לא מצליחה.
רוצה שקט אבל הלהקה מרעישה, זיופים בזיופי קולות!
די! רוצה לצעוק אבל לוחשת, איזה כיף לנשום.
מבינה יותר היום כשיושבת על הספה שלך.
מעלה חיוך ומחזירה את הצבע ללחיים,
שיהיה לי טוב.
לומדת היום לתת להכל לקרות.
בעיקר להרפות את המושכות, הסוסים לא יברחו,
הכרכרה תמשיך לדהור.
מפחדת, ופתאום הכל עולה, מסתחררת ואז נזכרת.
כבר לא צריכה לחטוף מכות, מותר לצחוק.
אין כאן שום תחרות, שום מירוץ, יכולה לישון בשקט.
ביקורת לא הורגת, מלטפת - את בסדר,
לא עומדת בדוכן היום, לא משקרת על הספה שלך, מרגישה כוכבת.
מטורפת, מרקדת, מסתחררת, מיוצבת,
נושמת, לוגמת, אומרת לא אוטמת.