שוב אני לבד
כותב עוד געגוע אחרון לאהבה.
שוב אני לבד
כותב עוד געגוע שנכתב לו מהיד,
כי הרגש כבר כותב עצמו לבד...
נשאר יתום בחדר שהיינו.
אל מול אורות סגורים,
מילים של שייקספיר
וריח של בשמים.
חשבתי שאת כאן,
לרגעים...
שוב עוד געגוע,
יתום ממבטך.
שורף אותי בפנים,
חורט עמוק את שמך.
לצד פניך שכתובות אצלי בפנים.
שוב עוד מנגינה ברקע,
מתרפק על כל מילה.
היום כבר לא תמצא
שיר שלא כתוב על אהבה.
פחדתי מהיום שבו
אדע כל מה ששיר כזה אומר,
וכשנגעתי בך,
הרגשתי את עצמי אחר.
שוב עוד געגוע,
יתום ממבטך.
מנציח כל חלק בך אצלי.
כבר לא מתרפק,
על הריח שלך.
שעושה לי לרצות להיות
ברגע הראשון איתך,
רק כמה שניות...
את מנגינה שכזאת. |