פולסים אחרונים של אהבה
עוד עוברים
ואז היא מרפה את ידה,
מידי
כמה מבטים ארוכים
עוד נושמים
עוד נוגעים
עוד מנגנים בי
נגינה ארוכה
אשליה מתוקה
היא בעצמה
כל כך מיוחדת
כואבת נורא
ועוזבת
בלי שום בעיה
בלי סיכוי
להיסוס כמחנק
בגרון
ריקוד אחרון
וצעד ראשון
לקום וללכת
הייתי אומרת
הייתי עושה
אך עוד מנסה
להצליח לנשום לשרידי
אהבה שעוברת פתאום
בלי שום אזהרה
ואז היא מרפה את ידה
מרפה את עצמה
מידי
לו הייתי יודעת
לעזוב בעצמי
להשיל מעליי שלכת
צרובה בתוכי
הייתי נשארת
הייתי עושה
אוהבת, נושמת,
כותבת
אותה
אני המילים
והיא בי הלחן
נשאר לא כתוב, לא אהוב
עזוב גם הפעם
פולסים אחרונים של אהבה
מבינים
שכך היא מרפה את ידה
מידי. |
