|
פרפרי געגועים
מעופפים בגופי המפרפר,
חסר נשימותייך
שואל האם ומדוע,
אך נתקל בחומות של שתיקה
המשליכות אותי לתהום הבדידות
מלא בטפל וחסר את העיקר,
הולך ערירי, לבדי אל המחר
כמו מודעות אבל בכל רחוב
שתחתם הזמנה למופע הקרוב,
רואה את הרע ולא את הטוב... |
|
|
נניח שכתבתי
סלוגן,
ואישרו לי אותו.
ואני אלך ברחוב.
ואנשים יגידו
לי.
יו מלגזן, ראינו
את הסלוגן שלך
בבמה, אפשר
חתימה.
ואז איזה מעריצה
בלונדינית כוסית
תרד לי מתוך
הערצה.
ואחרי זה אני
אופיע בדודו
טופז.
ואחרי זה תהיה
לי תוכנית משלי,
ראשון בסלוגנים.
תתנו לי לשלוח
פיתות במקום לחם
עם הסלוגנים
שלי?
המלגזן הזועם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.