דן: רוצה קולה?

קרן: כן.

דן: הנה.

קרן: איחס!

דן: מה איחס?

קרן: זאת הכוס ששתית ממנה!

דן: אז מה? את נגעלת ממני?

קרן: לא ממך אישית, אבל זה מגעיל להעביר מפה לפה!

דן: אבל אני חבר שלך!

קרן: אז מה?

דן: גלית ויובל מעבירים מסטיק מפה לפה!

קרן: מה הקשר?

דן: בעצם גם את וגלית העברתן מסטיק מפה לפה! אז אני יותר מגעיל
ממנה?

קרן: אבל זה משהו אחר. זה כמו שאתה נגעל לנשק את אמא שלך, אבל
אותי לא, נכון?

דן: אם כבר מדברים על נשיקות... אז הצרפתיה שלנו זה בסדר?
למיטב זכרוני זה מפה לפה!

קרן: נו... אתה רואה שאני לא נגעלת ממך?

דן: אז את יכולה גם לשתות מהכוס שלי.

קרן: אבל זה לא אותו דבר!

דן: די... אני כבר לא מבין...

קרן: אתה יודע שאני נגעלת לפעמים גם מעצמי? אם למשל, אני אוכלת
שניצל עם קטשופ ותפוחי אדמה ופתאום באמצע, הטלפון מצלצל
בשבילי, אז כשאחזור לשולחן, לא אוכל לגעת בארוחה.

דן: למה?

קרן: כי מישהו אכל ממנה כבר.

דן: מי???

קרן: אני!!!

דן: טוב... עזבי... לא חשוב... אביא לך כוס חדשה.