[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אוריאל זוהר
/
עפה עירומה על חוף

ויקטוריה: (שוכבת עירומה על חוף הים)
כולי מלאות
רוצה לשלח למרחקים
רוצה לרקוד עם הגלים
להמריא אל על
למרגלות העבים

אוריאל: (לבוש בגד ים, שוכב לידה ומלטפה באהבה)
כולי מלאות
רוצה לשלח למרחקים
לרקוד עם הגלים
להמריא אל על
למרגלות ההרים...

ויקטוריה: (טרוניה בקולה)
למה החזרות האלה?

אוריאל: (ממשיך ללטף את כל גופה, לאט לאט)
זה אני אומר את עצמי
במילותייך
בשינוי קל

ויקטוריה: (היא מנסה לנשק שפתיו, והוא חומק)
נשק אותי על שפתיי
רק נשיקה אחת אני

אוריאל: (ממשיך ללטף אותה בעדנה)
גם אני נשיקה
גם החול נשיקה
גם גלי הים

ויקטוריה: (שוב מתאמצת לקבל נשיקה והוא חומק)
נגיעה אחת מתמשכת
מתגלגלת בגופי
מתהפכת
נמשכת אין-סופי
למרחקי האופק
הכחלחל (שוב מנסה לנשק, שוב חומק לה)

אוריאל: (ממשיך ללטף את כל כולה ברכות עדינה מתמשכת)
גם אני רוצה לעוף
לאחד שמים וארץ
בתוכי

ויקטוריה: (מנסה להתקרב אליו, להתכרבל בו, לטפס עליו, מחבק
לרגע, מחזיר אותה לשכב על גבה בשמש)
התרגשות אחזתני
האמנם? הרטט הזה
המזכיר, המעלה,
הזורם לאי אן...
(שוב מנסה לטפס עליו בעוצמה רבה יותר)

אוריאל: (עוזר לה לחזור למצב שכיבה על גבה בשמש, מלטף לאט
לאט בעדנה, ברכות, בעדינות)
הרי בדיוק כך קיבלנו את חוף הים
והיינו רק כך שניים לאחד
טהור

ויקטוריה: (נאבקת בו ומצליחה לעלות עליו. הוא שוכב עם הגב
לחול והיא אוחזת בו בעוצמה רבה)
אני הורדתי את בגדי והענקתי את עצמי
בטוטאליות, תן לי את העצמי העצמי העצמי

אוריאל: (רגוע, שוכב אחוז בידיה לא זז, היא מנסה לנשקו על
שפתיו ולא מצליחה)
נגיעה מתמשכת
מתגלגלת
למרחקי אופק כחלחל
בין מים לשמ ים
בין יום ליומים
לטוהר העיניים
ולא נמוג

ויקטוריה: (כועסת, יורדת וחוזרת לשכב על גבה, אוריאל שב ללטף
אותה בעדנה רכה)
למה אתה מחזיר לי את מילותיי
למה אתה לא כמו כולם
למה אתה מצפה שאבין דרכך
את העולם

אוריאל: (מלטף)
כי זו דרכו של עולם
את ואני אחד
וכולנו השתקפותו של
האחד
מילותייך מילותיי
רגשותייך רגשותיי
אהבתך אהבתי

ויקטוריה: (מתלהבת ושוב מנסה לנשק)
רק בשפתיים
רק בשפתיים
ואז אקפוץ למים
נתמזג במים

אוריאל: (לא מאפשר לה לנשק בשפתיו)
האופק הוא השפתיים
של המים והשמים
בואי נתנשק באופק
של המים והשמים

ויקטוריה: (שוב מנסה להתכרבל לתוכו ולעלות עליו)
האם ניתן בדרכך
להתמזג
להעלים גשמיותנו
להביא לשקיפותנו
ולהתממש

אוריאל: (מוריד אותה בעדינות ומנשק אותה ארוכות על לחיה,
ברוך, ממשיך ללטפה לאט לאט בעדינות רבה)
האהבה היא עבודת האור
השמש היא ביטוי לאור
הנראה, לאור הבלתי נראה
האור זו עבודת השם
השם הוא עונג ועבודה
העונג בא והולך
העבודה נשארת לעד
מתענגת
מתנגנת

(פאוזה ארוכה)

ויקטוריה: (חוזרת משחייה לבדה בים)
נשמתי בריחוף
מעל הזמן והמקום,
זקוקה למרחבי האין-סוף
להתמלא, להתרחב

אוריאל: (עוזר לה להתנגב ולהתלבש, ברכות, בעדינות)
קיבלנו את חוף הים מתת אל
רק לנו, רק לנשמה
והיינו כך שניים לאחד
טהור
אופק מתנשק באופק







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
cat?

מצטער, לא מבין
אנגלית.


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/12/07 1:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אוריאל זוהר

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה