אולי אשיר זאת לעיתים קרובות יותר
כמו פזמון החוזר לחיי
אני לא רואה מעבר לאפי המצומק
אתה מביט ממש ישר קדימה
אני מרכינה מבט

מנגינה מוכרת ברקע
כבר אמרנו שאקורדים חוזרים על עצמם
הייתי רוצה שתחשוב שאני
שתחשוב שאני
יודעת

עוד לא ראית כלום
אבל אולי תשיר לי אתה
הייתי רוצה שתחשוב אותי לביאה
ונקודות מבט שונות
עושות לחשוב כל כך שונה

אתה שם
אני שותקת
אני שוברת את הכלים
כי אתה רומנטי להחריד
מפנה מבט מאשים
ומפייס

איני יודעת כלום אפילו שהייתי רוצה
שתחשוב
שאני מסנוורת
ואני מתמלאת
שתיקה

אל תכתוב לי שירים ללא כוונה
לא תמונה קפואה
פיסת מראה
שנשברה

אולי אשיר זאת לעיתים
כמו פזמון חוזר
וחוזר
אל תוך חיי

הייתי רוצה שתקרא אותי
כמו כתמי צבע על נייר
בדגש מיוחד
על הגוונים החדשים שנוצרו
כאילו באמת התכוונתי.

אולי אטביע זאת אולי ארקע
אולי אחרוט
ואולי אשיר זאת
לעיתים יותר קרובות
כמו פזמון חוזר
וחוזר
אל תוך חיי