מרב צורף / ילדות מאוחרת |
אבא שלי צוחק
אני נושקת ללחיו
ומחבקת בחיבה
ואז יושבת למולו
מאכילה
אבא שלי צוחק ועיניו טובות
והוא הומה ומהגג
שברי מילים ומחשבות
אני נותנת לו ידיים
והוא נמשך לאט, בקושי
אל הגינה
עכשיו
כשהוא כמעט אינו
הצלחתי לאהוב אותו
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|