|
חניתי
ב
א
ל
כ
ס
ו
ן
בתחנת אוטובוס
עקומה.
מיקום משונה
לתחנה
באמצע עליה
(או ירידה
תלוי מאיפה
מסתכלים)
חשבתי
לצייר התחנה
מנקודת מבט
פנימית.
לו רק ידעתי
לצייר
משוררים
הם ציירים
ללא מכחול
(ובסוגריים
ללא יכולת
ציור) |
|
|
האם נידונתי
לחיות את כל חיי
בחדר קטן זה?
האם חברתי
היחידה היא
המקלדת? בלית
ברירה, כשכל דרך
אחרת כבר נכשלה,
אני משתגע,
שפיותי
נחלשה...
אין מה לעשות -
רק במה חדשה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.