"היה שם את הריח שלך"
אתה אחד הבודדים שגילו לי את הריח ולכמה רגעים הפכנו לגוף אחד.
עכשיו המרחק בינינו מרגיש כמו אוקיינוס בצבע העיניים שלך,
הכאב שנשפך ממך שאב אותי פנימה, ומאז אני לא מפסיקה להרגיש את
מגע ידייך.
מנסה לחיות את השגרה הקפואה שמתנהלת לצידי כבר יותר מדי זמן,
אבל התחושה שלך לידי לא עוזבת אותי.
כול היום אתה מתהלך איתי.
שותק לי במחשבות ומזכיר לי
איך שנינו התערבבנו
בתוך טרנינגים של שבת, נקיים, עייפים, נטולי מגננות, רק
שנינו,
בתוך אינטימיות שורפת, כשרוח של אמצע ינואר מתנפצת כמו ים על
החלון.
ואתה שורף אותי מעצב, מפסל לי את הגוף כמו פלסטלינה בתוך
הידיים שלך,
גורם לי לרצות להציל אותך, מגלה אותי בעדינות.
זה היה אז,
היום המילים האלו מוכרות אבל רחוקות,
מהעיניים שלך נשארו רק גלים עצומים של כאב ישן, גלים שמתנפצים
עליי כמו על חוף,
כנראה שאני תמיד יהיה חוף המבטחים שלך,
בעוד אתה בשבילי רק כמה מילים של אינטימיות,
ועוד זיכרון אחד צורב. |