אני נושק לקצותיך
ואת אינך נגמרת
רמזורייך בוהקים
מכל כיוון ומכוונים
בירוק אדום , לא פעם כתום.
אני שוחה בבריכתך
בערגה מקצות אצבעותיי
עד כלות אבריי
ריחך מגיע אלי מרחוק
כניחוח הדס בעמק
חולף את הווייתי משאיר
רקמתי נרגשת
כשוכן בין מליון דגיגים
כלואים ברשת
אני חלוק אני פצול
התהוותי מיליונים
אני שוחה לכל עבר
נמצא בתוכך בכל אבר
מכוון חלקיי לשלך
ומתפוגג במיזוג השיקוי
כולי שלך ואת שלי
סבוכים שזורים תמוהים
אין סוד שיוכל
להחזיר אותנו אחור
להוות שניים נפרדים
בתוך הוויית התמיסה.
שנינו ללא מצב צבירה
נוזלים זורמים מתעבים
נקרשים זה לזו
צמודים ללא יכולת תנועה
סיאמים לנצח עד
עד .