|
אני נושק לקצותיך
ואת אינך נגמרת
רמזורייך בוהקים
מכל כיוון ומכוונים
בירוק אדום , לא פעם כתום.
אני שוחה בבריכתך
בערגה מקצות אצבעותיי
עד כלות אבריי
ריחך מגיע אלי מרחוק
כניחוח הדס בעמק
חולף את הווייתי משאיר
רקמתי נרגשת
כשוכן בין מליון דגיגים
כלואים ברשת
אני חלוק אני פצול
התהוותי מיליונים
אני שוחה לכל עבר
נמצא בתוכך בכל אבר
מכוון חלקיי לשלך
ומתפוגג במיזוג השיקוי
כולי שלך ואת שלי
סבוכים שזורים תמוהים
אין סוד שיוכל
להחזיר אותנו אחור
להוות שניים נפרדים
בתוך הוויית התמיסה.
שנינו ללא מצב צבירה
נוזלים זורמים מתעבים
נקרשים זה לזו
צמודים ללא יכולת תנועה
סיאמים לנצח עד
עד . |
|
|
"אל תקלל משה.
מה אמר לנו
אבינו עליו
השלום: מי
שמוציא קללה
מפיו אינעל אבי
אבי אביו"
(הגשש החיוור) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.