לפעמים אני כ"כ רוצה שיכאב לך. רק כדי שתרגיש איך שזה כואב לי.
ואח"כ כואב לי רק מעצם המחשבה הזאת כי זאת מחשבה כואבת מעצם
קיומה....
אני לא יודעת לפעמים מה מניע אותי להמשיך ולצלצל ולצלצל ולכתוב
לך כשאתה עסוק כ"כ בעולם העבודה שלך. נמצא בבועה שלך, ולי בא
לקחת סיכה חדה ולפוצץ.
אבל עובדה שאני ממשיכה ולא מפסיקה וכנראה שיש כאן כח עוצמתי
ואנרגיה מושכת. מונעת מעצם ההנעה...
ואין לך מושג איך אני רוצה לשנות את המצב הזה, לשנות את ה"בלתי
מושג" ל"נמצא בהישט יד"...
ואני מנסה לכתוב מילים שינגעו בך , שיחדרו לליבך (כמו המילים
של רמי קליינשטיין שאני שומעת עכשיו... אח... אם רק הייתי רמי
קליינשטיין...
כשאתה לא עונה לי, ואנחנו לא מדברים ימים, אני מרגישה כאילו
אני נייר מקומט שנזרק לפח.
אני אוהבת אותך ואני יודעת שאתה אוהב אותי ושאני צריכה אולי רק
להאשים את המצב. אבל גם ככה המצב מסכן, והאשמות לא יועילו
בכלום...
כ"כ בא לי לכתוב מילים אופטימיות, מילים יפות על אהבה ותשוקה
וימים זוהרים. אני לא רוצה להשמע מסכנה. אבל אני מסכנה
בלעדיך...
בבקשה תשתדל לעשות משהו בשביל לשנות את המצב... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.