|
הילד שבעיניו האור
רכן אל גידי כל הקשתות בעולם
באהבה עצומה ורבה
ירה את חציו הכסופים.
נתיבי הלילה זהרו
בממטרי כוכבים נופלים
שלכת הסתיו מלאה את עיניי
ברוחות צוננות של שפיות.
הדמעות התכנסו לנהרות גדולים
אלה יצרו ימים ואגמים ירוקים
בבצר העולם החדש
מקצב התופים חדר לחושיי.
היו אלה השעות הראשונות
של משך ההכרה העצור
בתוך קרחונים נמסים אלי דעת
אחזתי בידי בצליל הסופה. |
|
|
מממ...
אפרוח ורוד
מצופה שוקולד!
גם בלונדה בהלם,
אחות אוהבת,
מרשה לעצמה
לחשוף פנטזיה
ישנה על אחיה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.