|
להיאחז בזכרונות של קש
בזמן שכמעט הכל טעמו היה דבש
חוטאת בזה לפעמים
נסחפת אל דמיונות פרועים
הלב חגג במערבולת
עד הוצא הפקק
כמו שיכורה בשדה של שיבולת
מול עץ וגן ירק
עומדת מול תחנה
שותלת פרח גבוה בפינה
מסמנת קצה של רחוב
כאן, יום אחד יהיה הוא
הבית שלי.
07.10.07 |
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-אני מבקש
שתפסיקו לדון
בשאלה הזאת. אבא
שלי שילם כבר את
חובו לחברה.
אפרוח ורוד,
אחד ששילם את
חובו לחברה
בגיגית מלאה
מטבעות של עשר
אגורות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.