אני מורעל דפוק.


שלום, קוראים לי כפיר ואני לוחם. עלאק. לוחם.
התגייסתי לפני שנה וחצי לצבא לחיל התותחנים ומאז הדבר העיקרי
שאני עושה מאז זה לשמור ולעשות פוזות עם הנשק בתחנה המרכזית
כשאני חוזר הביתה. גם הכומתה והסיכת לוחם עושות את שלהן. אני
נחשב חייל מורעל, משום מה, שזה די מוזר בהתחשב בעובדה שאני
בנאדם שלא הסתדר עם הצבא או בצבא בצורה טובה במיוחד. הדבר הזה
פשוט לא מתאים לי, אני שונא משמעת, אני שונא היררכיה פיקודית
וכל החרא הזה, שזה אומר בעצם "אתה תעשה מה שהטמבל הקטן הזה
אומר לך בגלל שהוא עבר קורס מפקדים ואתה לא." ואני ממש שונא
"פז"מ". דבר פגום מהיסוד שנכנס לפני מי-יודע-כמה שנים לפלוגות
הלוחמות בצה"ל.
אני שונא ללבוש מדים, אני שונא לצעוק על ערבים אבל נהנה מזה,
אני שונא לעמוד 4 שעות בעמדת שמירה, אני שונא לעמוד 8 שעות
במחסום, אני שונא לעשות "סיור" של 8 שעות ששיא האקשן שתראה בו
זה ילד בן 13 שזורק עלייך אבן בגודל של כנאפה מנאפיס. אני שונא
ללכת לצבא.
אני אוהב להגיד שאני חייל קרבי, זה עושה רושם ממש טוב, לא יודע
למה אנשים מתים על זה, במיוחד הבנות, וזה טוב כי לג'ובניקים לא
מגיע חברות. בעצם, לא יודע למה. אני אגיד לכם בדיוק למה זה
עושה רושם טוב, כי אנחנו מסכנים את החיים שלנו בשבילכם ואנחנו
טוחנים למוות בשבילכם למרות שרובכם בצבא הייתם ג'ובניקים מתים
ומגעילים ולא מגיע לכם בכלל, אבל אנחנו עושים את זה בכל זאת.
למרות שרוב הבנות שהכרתי לא שרדו יותר ממחזור אחד של 16 יום
בצבא, עדיין אני עושה את זה. למה? כי צריך. פשוט ככה. הההבנה
הבסיסית הזאת שלג'ובניקים כל כך חסר.
בישראל צריך צבא, אין מה לעשות. אני שונא אותו, אתם שונאים
להיות בו, אבל הוא הכרחי והוא טוב והוא חשוב. אבל רובכם לא
מבינים את זה. או שאתם לא רוצים להבין את זה. זה ממש לא בסדר,
אבל נמאס לי לריב איתכם ולקרוא לכם ג'ובניקים וסמרטוטים ועוד
כל מני כינויים שהמצאנו לכם. ואתם עוד אומרים לנו "בשביל מה
אתה צריך את זה?" "למה לך לטחון ככה?" "לא עדיף לשרת קרוב
לבית?" מבחינתי התשובה לשאלות האלה פשוטה כמו מסדר בוקר
בטירונות: ברור שכן! ברור שעדיף לשרת קרוב לבית ולחזור אליו
הרבה וללראות בנות ולזיין חלק מהן ולאהוב אחת ולהפגש עם החברים
כל יום או לפחות כל סופשבוע. ברור שעדיף לראות את אמא ואת אבא
ואת האחות ואת החדר והמחשב והטלוויזיה. עדיף. בטח שעדיף.
ולמרות זאת אני לא עושה את זה. וגם
אם יכולתי אני די בטוח שלא הייתי עושה את זה. למה? ככה. כי
צריך וגם אני דפוק ומורעל ואוהב להגיד לאנשים שאני לוחם,
בייחוד לבנות כאלה בנות 17 עם מחשוף עמוק ותחת עומד. אני דפוק
בשכל בתכל'ס, למה אני צריך את זה? גם ככה אני לא מזיין כלום.
הכל בשביל התדמית והמדינה. זהו התדמית והמדינה, בשביל זה אנחנו
עושים את זה.
התדמית כי אנחנו ילדים שאוהבים לשחק ברמבו ורוצים שאתם תדעו את
זה ותעריכו אותנו, והמדינה כי אנחנו ילדים טובים שיודעים
שמישהו צריך לשמור על המדינה הדפוקה שלנו ואנחנו הכי טובים
שיכולים לעשות את זה.