נפגשנו כך במקרה, סתם,
כשכבר התייאשתי מכל הבחורים בעולם
כשכבר אתה חשבת שלא מגיע לך יותר,
אבל בכל זאת אמרנו שלא נוותר.

במקרה כך נסחפנו לצ'אט של נענע
לאף אחד מאיתנו לא הייתה שום כוונה,
התחלנו לדבר והשיחה זרמה
החלפנו מספרי ICQ וקבענו לדבר פעם הבאה.

כעבור כמה ימים דיברנו ולא היה לך מצב רוח
כי דפקת כמעט את הרכב והכתף באיזה מקום מסריח.
שיחה הבאה הייתה שוב טיפה עצובה
וניסיתי לעודד אותך בכל צורה...
פתאום משום מקום באת אלי ביציאה
"בא לך לצאת?" אמרת אתה.
נשפכתי מצחוק אבל הסכמתי להיפגש
כי בכל זאת להפסיד מה כבר יש?!

למחרת אספת אותי אחרי העבודה
ונסענו לשתות קפה ולעשות היכרות מעמיקה.
ככה בכיף עברו לנו יותר מחמש שעות,
ללכת לישון אפילו לא היה לנו בתכניות!

למחרת התעקשת לאסוף אותי מהעבודה
ולמחשבה מה אני אענה לך לשאלתך עברה בך רעידה...
שוב, באת אלי ביציאה מצחיקה, אמרת "אפשר להתחיל איתך?"
אני צחקתי ולא היה לי מושג איך להתייחס לכך.
עניתי בחיוב ומשם אנחנו מתחילים
סיפור אהבה ממש כמו בסרטים!

אחרי יומיים קבענו לטוס יחד לחו"ל,
ומה אני אגיד?! נהנינו מכל וכל.
כעבור חודש היינו בטיול בספרד
ולא הצטערנו על ההחלטה לרגע אחד!

בקיצור הנה אנחנו כאן ועכשיו
במצב שבו אנחנו לא מצטערים עליו
מאושרים עד השמיים ומקווים לטוב
העיקר שנישאר תמיד קרוב! (או ליתר דיוק תמיד ביחד)