הטלפון שלך מצלצל -
זה רק השעון המעורר.
את קמה, רצה לשירותים,
על אצבעות הרגליים.

חוזרת ומרתיחה את המים.
מתה בלי הקפה של  הבוקר.
שיט! אין חלב במקרר.
את חייבת לרדת למכולת למטה.

מתי תקלטי כבר, שאת הכי יפה -
רחוקה מלהיות מכוערת,
כשהשיער שלך מבולגן,
טבעית ולא מאופרת.
את הכי יפה, כשאת מתעוררת.

חם בחוץ -
ככה זה בקיץ, אפילו בבקרים.
עוד פעם שכחת את משקפי השמש,
ואת לא יכולה את הראש להרים.

איזו מגניבה את -
יוצאת לרחוב בלי נעליים.
טוב, נו, עכשיו נכנס לך קוץ.
זה כואב.
בפעם הבאה, תחשבי פעמיים.

האיש הזקן בקופה רואה אותך,
ואת נכנסת למכולת שלו צולעת.
את לא מחייכת -
מוקדם מדי.
הוא ייעלב מזה, את יודעת.

הדרך חזרה תהיה מהירה יותר.
את לא מתבכיינת -
זה לא מתאים לך להתלונן.
"הקפה כל-כך טעים", הוא מפרגן,
"את הכי יפה, כשאת מתעוררת".
העיקר שהוא לא יתעצבן.