צלצולים של נימוס,
וחצי צחוק יפה
מסתירים את עצמת המדעות שאחרי.
מה נותר לי היום,
ושלשום כי פתאום אין עם מי לדבר
אין למי לספר.
ואולי,
כבר כדאי לשמוע שאצלי דפוק.
לנתק וללכת מבלי לתת חיבוק.
ויש בי כח - לשכוח
ויש בי כח לומר לך שלום,
לא לוותר על השפיות,
לא לוותר, זה כמו למות.
צלצולים של נימוס,
וחצי צחוק יפה
מסתירים את עצמת הדמעות שאחרי.
אך הרוח לא מפסיקה לסחוף שברים של אהבה,
מכל מקום עולות תמונות ולי נמאס פתאום לשתוק,
רוצה כל כך כבר שתדע...
שאהבתי אותך.
ואולי,
כבר כדאי לשמוע שאצלי דפוק.
לנתק וללכת מבלי לתת חיבוק.
אך אם בנדמה לי הכל פה מושלם,
מי יעריך את כל מה שקיים?
