|
זמנך כפריחה מתחדש
ואני - דולגת על שברים,
סופרת עלעלי בקמילה
בדפדוף אלבום חיי.
נוגע לא נוגע
אוחז בשולי שמלתי
להעיר-
תקות גנוזות.
עת בשלתי כפרי
ומלאו גביעי כיסופים,
ציפור נפשי זועקת
עד כל מחוז בי נכבש.
שוב בקלות
נופצו מאוויים
כאדוות אל חופים-
שוממים. |
|
|
אין! אין! במה
חדשה! תראו
לאיזה מצב הבאתם
אותי! אני
יושבת, כותבת
עשרות סלוגנים,
וגם רושמת אותם
בדף כאן לידי,
ואחר כך הולכת
לדף האחורי,
ומחפשת אותם
מילה במילה.
הייתי מוסיפה
איזה משפט מחץ
על עליבותי, אבל
גאדדדד... הכל
כבר נאמר.
הביטלס שולטים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.