תמר שריקי / נעלם |
עוצמת את עיני ומתמכרת
לשקט הנוגע בכול
ולרגע כול כך מיתרגשת
שהדמעות עולות בי, בלי קול
רגלי היחפות נוגעות שוב בדשא
שדות ירוקים לבלי סוף
נושמת עמוק להכיל את הקסם
הטמון כאן בנוף
שמים כחולים מעלינו
והעצים מכסים את המרחב
והרוח לוחשת חרש
סיפור שמעולם לא נכתב
ואומרים שאין דבר כזה נצח
כל יופי בסוף נעלם
כל פינה כול מרחב
כל שטח ואני ואתה גם
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|