הבניין העלוב הזה מזכיר לי את בוליביה
בחושך,
לא בוליביה,
הבניין
הצללים מסתירים אותנו,  
בין הסיגריות מרחפים, מרפים
כאב בטן חזק אוחז לי בזיכרונות

מתי הייתי שם
מתי הייתי כאן
בפעם האחרונה
או שאני כאן בפעם הראשונה
ואינני זוכר דבר

ואולי העצב תמיד היה כאן
בודק אותי מחדש, ממרק, מחבק
והקיר הלבן, הריק, מפיל עליי אבק של זכרונות
כי היום היו יפות
השמש והשטויות האחרות
פחדתי כשהלכת, היום לפני חודש
או שזה היה אתמול, לפני שנה
לא בדיוק זוכר מי הייתי, אבל מתגעגע למה שהיינו
בפעם האחרונה שבדקתי מי אני.