[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








כמו בכל יום בעשרים מיליון שנים האחרונות, אלוהים ישב לו על
כיסא העננים שלו וצפה בטלויזיה. "שוב שידור חוזר של סיינפלד?!"
הוא שאל בצעקה שאליה התלווה רעם מחריש אוזניים. הוא כיבה את
הטלויזיה והניח את השלט על שידת העננים שלצידו. הוא היה כל-כך
מתוסכל, עברו עליו מיליוני שנים של שיעמום. הוא הרגיש שנמאס לו
והחליט להתקשר אל השטן. סנאפ! הוא הקיש באצבעותיו ומיד אחרי זה
הופיע טלפון עשוי עננים על השידה שלצידו.

"מדברת המזכירה של מר שטן, במה אוכל לעזור?" שאל  את אלוהים
קול נשי ורך להפליא. "מישהו שם? הלו? מישהו?" היא שאלה בקוצר
רוח, כאילו יש לה מיליוני מטלות לעשות אך לא מספיק זמן לעשות
אותם. "אה כן, מדבר אלוהים" הוא ענה לה בהיסוס. לפתע הוא השתעל
והכריז "ברצוני לדבר עם מר שטן בדחיפות!" בטון של דרישה, כאילו
היא חייבת לציית לו. אך הוא ידע שלא כך הדבר, הגיהנום הוא
בשליטתו של השטן בלבד.   "מר שטן?" היא שאלה בתמיהה. "מר שטן
אתה אומר? אני לא מוצאת מר שטן. איך מאייתים את השם? יש ת'
בשם?". אלוהים התחיל לאבד את סבלנותו וענה לה בצעקות, "אם את
לא רוצה זנב-חזיר, אני מציע לך לקשר אותי עם הבוס שלך ומיד!".
זו היתה צעקה מאופקת הפעם, כך שלא התלוו אליה ברקים ורעמים
כבדרך כלל. "אה כן, מצאתי את מר ש' ט' ן', השם מאויית נכון?"
שאל הקול הנשי והרך, למרות שידע כי הוא מתגרה בגורלו. לאותה
דמות נשית היו 5 זנבות-חזיר, כך שלא הפריע לה להסתובב עם עוד
אחד. "כן, זה השם. קשרי אותי בבקשה!" ביקש אלוהים בדרישה...

"מר שטן? שלום, זה אלוהים." הוא אמר בשמחה רבה, סוף סוף הוא
מדבר שוב עם מר שטן! "שלום, אלוהים. אתה רוצה משהו דחוף או שזה
יכול לחכות? יש לי הרס לזרוע בעולם, וזה לא סובל דיחוי." אמר
מר שטן בקול בסי ועמוק. "אה... אני מניח שזה יכול לחכות" ענה
אלוהים באכזבה. "מעולה, אז אני אתקשר אליך בעוד 20 מיליון
שנה?" אמר מר שטן. "אה, מר שטן...?" שאל אלוהים בטון מאוכזב.
"כן, אלוהים?" השיב לו מר שטן. "כלום, מר שטן." אלוהים ענה שוב
בטון מאוכזב. "אלוהים, תפנה אל החכם באדם. אם אתה לא יודע
פתרון למשהו, אז היחיד שכן ידע זה החכם באדם!" הוא הסביר לו
ואז המשיך, "בתור אחד שהוא כל יודע אתה אמור לדעת את זה, לא?"
אמר מר שטן בלעג רב וטרק את הטלפון. אלוהים הניח את השפורפרת
והרהר בהצעתו של מר שטן. "החכם באדם? אני אלוהים, אני יותר חכם
מהחכם באדם!", התרגז אלוהים.

לאחר מספר דקות של הרהורים, אלוהים שלל בתוקף את הצעתו של מר
שטן והחליט לרדת למטה. סנאפ!, שוב נשמע קול נקישות אצבע. ומיד
אלוהים הופיע לצידה של כניסה לפאב באמצע מקום שומם, אי שם
בכביש המהיר. הוא צעד פנימה עם בטחון רב. "אני בפנים!" הכריז
אלוהים וחייך חיוך רחב. הוא המון זמן לא שיחק פוקר, לא היה לו
עם מי. אבל לא, הוא לא מתכוון לשבת בחיבוק ידיים בחוסר מעש.
"לא, אלוהים. אתה לא בפנים" אמר אחד השחקנים, בחור שחור עם
משפקי שמש וכובע. "אתה אלוהים, אתה הרי יודע הכל ותנצח כל
הזמן". אלוהים מחק את החיוך מפניו והן נעשו עצובות. "אני מבטיח
להפסיד בחלק מהמשחקים, בבקשה!" הוא ביקש בתחנונים, אך ללא
הועיל. הם סירבו לשחק איתו משחק קלפים בתוקף, שכן מה הטעם לשחק
עם מישהו שיודע את הקלפים ותמיד מנצח? "למה הייתי חייב לתת להם
רצון חופשי?" שאל אלוהים ברוגז, וטרק את הדלת בעצבים מאחוריו.

אלוהים הרגיש שנמאס לו והוא רוצה פתרון. הוא הופתע כשהבין כי
הוא לא מצליח למצוא פתרון, שכן הוא אלוהים! הוא האחד, הכל
יודע! לבסוף הוא החליט להישמע להצעתו של מר שטן, ולפנות אל
החכם באדם. הוא חיטט עמוק בגלימתו מרובת-הכיסים המרופטת. לאחר
מספר שניות של חיפושים, הוא מצא בכיסו השביעי את פנקסו המקומט,
פנקס רשימות אינסופי ופשוט שאפשר לקנות ב-'אוון דיפו'.  "אה
הא!" הוא צעק לעצמו.  הוא פתח אותו באות א' והחל לחפש. הוא עבר
שם אחר שם, אות אחר אות. משהגיע לאות ח', הוא מצא את הערך חכם
באדם, ה.  ברשימה הופיע שם אחד בלבד. אלברט איינשטיין. מצידו
השמאלי של השם היו רשומות השנים 1879-1955. "נפטר לפני 666
שנה?!" צעק אלוהים בכעס. הפעם לא היה ספק שאלוהים החל לאבד את
סבלנותו, כי התלוו יותר משלושה רעמים לצעקתו האחרונה.

סנאפ! הוא הקיש באצבעותיו וחזר לשנת 1954, הישר לתוך חדר השינה
של אלברט המבוגר. "אלוהים, ציפיתי לך" אמרה דמות מוצלת שישבה
בכיסא בקצה החדר. "ציפית לי? איך יכולת לצפות לי?" שאל אלוהים
בתמיהה. "הכל מתמטיקה פשוטה, ידידי" ענתה לו הדמות תוך כדי
שהיא קמה מהכיסא. הצללים כבר לא הסתירו, הדמות התגלתה. "אלברט,
החכם באדם!" הכריז אלוהים, כאילו הוא מציג אותו בפני אנשים.
"המון זמן שאני רוצה לפגוש אותך, ידידי". אלברט עצר כדי לקחת
נשימה עמוקה ואז המשיך, "אם החישובים שלי נכונים, אתה רוצה
פתרון. אתה רוצה לדעת את התשובה." אלוהים הסתכל על אלרבט בפה
פעור, "כן, זה בדוק מה שאני רוצה!" צעק אלוהים בהתלהבות. "איך
ידעת??" הוא שאל. "אני כל יודע, אני החכם באדם" אמר אלברט
ביהירות יתר... "אתה רוצה את הפתרון או את התשובה?" שאל אלברט
בשקיקה לתשובה. "תן לי את התשובה, אני צריך לדעת את התשובה!"
הוא ענה לו בעודו מניף את ידיו לכל עבר, כנראה בגלל קוצר הרוח
והציפיה. "התשובה היא שקט נפשי" אמר אלברט בחיוך מוזר ואז
הודיע "ואני יכול לתת לך אותו."

"אני מוכן! מה שזה לא יהיה, תן לי את הפתרון!" הסכים אלוהים
ללא מחשבה נוספת על העניין. לפתע אלברט שלף אקדח וכיוון לראשו
של אלוהים. ב-ו-ם, נשמע רעש נפץ שהידהד בחדר הגדול שהיה ריק
ברובו. אלברט צלף כדור בין עיניו של אלוהים. אלוהים חייך תוך
כדי שראשו עף לאחור וגופו נמשך אחריו. גופתו נחתה על רצפת העץ
הישנה והמאובקת. אלברט התכופף אל עבר גופתו של אלוהים. הוא
התקדם אליו ולחש לאוזנו בעודו מחייך, "שקט נפשי, שקט
נפשי...".

אלברט התרומם וניגש לארון העץ שהיה ליד דלת החדר. הוא פתח את
דלת הארון בעדינות ושלח לשם את ידו. הוא הוציא מקל ארוך ונקש
איתו פעמיים בריצפת העץ הישנה. ענני אבק התפזרו בחדר. אותו מקל
לפתע נהפך לקלשון. " שקט נפשי, שקט נפשי" הוא לחש בחיוך מוזר,
בחיוך שטני...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
במה אחרת? היה
דבר כזה?
באמת???


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/11/07 10:15
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מורדכי בן-דוד

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה