את
פתאום הופעת
בניחוח גן עדן
כפרי אסור
חבוי
נסתר ונחשק

ממתינה
באור נרות
בעשן קטורת
מכוסה בחלוק לבן
נעה באיטיות
פסיעה אחר פסיעה

מקשיבה
לצלילי כינורות
אל נבל וחליל
מאיזה לסימפוניית האהבה

ברקע קול הים נשמע
עדיף וסוחף
תשוקה חדשה
אשר תבוא עם בוא הלילה החדש
עטור משבצות כוכבים נוצצים

מרחבי שדות
פרוסים
עצים ירוקים
יופי טהור
אמיתי

לו הייתי איתה כעת
אולי לבי לא היה כה זועק
מגע של אישה
יד עדינה
מחממת
מלטפת

הפסיקי לחכות
בין הנרות
כבתולה קדושה
מחפשת ענוגות
פיתוים

אינני אלך אחריך
להמתיק את כאבי
רוגע גובר
ואז שוב פוחת לו

את רצה
אני מאחוריך
מנסה להדביק
את הפער
האיום הזה

פוחד
חושש
שמה דמותך תעלם מעבר לאופק
ובדרך שלעולם לא תגמר
חוט מחבר
אותי אליך
קשור היטב
עד חנק

אצרח
אזעק אליך
קול אשר יהדהד בין הרים ופסגות
יחדור הוא לתהומות ובארות עמוקים
עד אשר תשא רוח מלטפת
מילותי אל אוזניך ולבבך

רגע מתוק
רגע מר
איתך ובלעדיך
הכל אינו אותו דבר