קובי גורן / רסיסים |
לעומקו מתפשט
לא מרפה, צובע בגוון כהה.
ירח מלא תוגה - בוהק
וזה הליל עודו אפל,
הלבנה היא נסתרת
ואורה כמו דועך.
לא עוד שירים בליל שכזה
אלא שיירים
מוטלים.
ואין דורש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|