הרגתי את ז'וליאן. את ז'וליאן הוורוד.
הילכתי בשדות בית לחם
וראיתי מרחפת
את ססיליה הנמלה,
את יונה הנביאה,
את קורנליה השדה האדומה
ואת הנער-יהורם,
והיא היתה עטופה בצלופן
והקוקו שלה היה אסוף
בסרט.
ואני הרגתי את
ז'וליאן הוורוד.
וטוויתי סביבו רשת
קורים דקים.
וז'וליאן אמר:
דם
והתנשם קמעה והמשיך:
צפרדע כינים, דבר, ברד ארבה
ואז נהיה חושך
והיא מחתה ממצחה
דמעה שנדמתה לאגל טל
ואני קברתי את ז'וליאן,
ועל השיש הלבן
הנחתי
שושן וורוד.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.