את נושבת כמו חורף
המגיע בסערה
ובוחנת את חוזקם של העצים
מטפטפת דרך
הזיפים שעל פני
ומרטיבה אותי כדרך הגשמים
דעי לך, תמר
אולי הטעם מר
אבל עם קצת סוכר
תקחי לך, תמר
גם אם הוא קצת מוזר
אולי את זה ששר
את זורחת כמו קיץ
מאירה את הדרכים
ומייבשת את שרידי השיטפון
איש קטן בלי בית
שמזרים בי את הדם
התמקם בך, כמו מצא לעצמו מקום
דעי לך, תמר
אולי הטעם מר
אבל עם קצת סוכר
תקחי לך, תמר
גם אם הוא קצת מוכר
אולי אותי ששר
הזרים שעוברים,
מסתבר, לא רואים בחדרי חדרים
אך בבוקר,
סדינים מספרים סיפורים
על לילות סוערים, שחוו
בינם ובינינו |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.