אסנת אינציגר-אלון / לבלוב הסתיו |
מלבלובן של מילים
מזור לנפש סוערת,
מידפקת בשערי בראשית,
חווה סודות בעולים
ומפזזת אגלי טל.
הסתיו לא הגיע למעוני
לא הנביט שממת הלבבות
רק הצמיח נבטי תקווה
לקריאת השכווי
בינות ענני דרכים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|