אני הולכת לישון... מתקלפת מכל הלכלוך של היום. מורידה גם את
הסוודר שכל גולגול מהצמר שלו עטוף בדמעה אחרת שלי.
אני הולכת לישון... אחרי שסגרתי את כל הפינות שלא ישארו
פתוחות. שלא יכנסו חלומות... שלא נתתי להם אישור.
אני הולכת לישון... מחכה לבוקר צהוב שיבוא מחר. השחור הזה
שמופיע מהאחרי הצהריים עושה לי טעם מר.
אני הולכת לישון... חולצת את הנעליים שאיתן דרכתי על עצמי כל
היום.
אני הולכת לישון... פותחת את סוגר שרשרת הזהב שלי ונותנת
לתליון ליפול מעליה, גם ככה הלב שמצויר עליו שבור.
אני הולכת לישון... עם אותם מצעים מאתמול. אותם ריחות משלשום.
אותם קמטים מעל הסדין המראים איפה ראשי היה ואיפה שלו.
אני הולכת לישון... תחתונים וחולצה שגדולה במה מידות... נותנת
לה להגן על כל חלק גופי העליון.
אני הולכת לישון... מכבה את האור ומדליקה אותו שוב...שולחת מבט
אחרון לדלת שמא תיפתח.
אני הולכת לישון... שוטפת פנים במים חמים, הם מורידים מעלי את
כל הלבטים המיותרים.
אני הולכת לישון... אני מתעוררת... וכלום לא קרה.