מילים. מילים שמתחברות למשפטים. שמתחברים לפסקאות. שמתחברות
לשירים.
כל מילה כאש, את הלב היא שורפת. כל מילה כמו סכין משוננת את
הלב היא מנתצת.
כל מילה חדה כמו חרב יפאנית שביד נעשתה.
המילים מתחברות לשירים, שירים עצובים, שירים של בדידות, ושירים
של תקווה.
אך הם לא סתם שירים של יום יום ובטח לא שירים שבשגרה.
שירים שנוגעים בכולם, במקומות אפלים שבלב. שגורמים לכולם להזיל
דמעה ולעיתים אף לצמרמורת.
אז איך לעזאזל הוא עושה את זה? אומרים שזה תכונה מולדת ושזה
עובר בגנים כמו פס יצור מסבא לאבא לבן. הכתיבה בוערת בו כמו אש
שלעלום לא דועכת. המילים כמו להבות לוחשות בתוך הראש
מחכות לצאת ולהטביע את חותמם על פיסת נייר.
כשהם יוצאות, הן זורמות להם דרך העורקים ומתפרצות מכף היד
בעוצמה. נפלטות ומקיזות את דמו על הנייר. כשאין לו עם מי לדבר
הוא כותב. הוא כותב על הכול אך בעיקר על אהבה.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.