בודהא אמר פעם שאחרי כל טוב בא רע ואחרי כל רע בא טוב. אז בעצם
יהיה טוב, כי חייב להיות.
הגעתי למסקנה שהדרך אל האושר ואל ה"טוב" רצופה מכשולים, ואחרי
כל עלייה שנדמה לנו שהיא היא העלייה הקשה שנתקלו בה אי פעם
תגיע עוד אחת שיותר קשה ויהיה נדמה לנו שהיא בלתי אפשרית.
אמרו פעם שאחרי כל עלייה באה ירידה. ולי נדמה שהירידות הם קשות
כל כך שהם מפילות אותך על הברכיים. ככל שיהיה לך טוב יותר
הנפילה שלך תהיה קשה יותר.
אז בעצם, ה"טוב" הוא סוג של הכנה נפשית ל"רע" שעתיד לבוא.
אנחנו מחשלים את עצמנו ומתגוננים בפני המכה הניצחית שעוללה
לנחות עלינו לפתע פתאום.
אולי בסופו של דבר בודהא צדק, רק שלא הבנו אותו נכון. אולי הוא
התכוון להגיד שלא משנה כמה טוב או רע לכם עכשיו, תדעו שיוכל
להיות יותר גרוע, ולא משנה כמה טוב אתם מרגישים עכשיו אתם
עתידים לסבול ולהרגיש רע, או לחילופין לא משנה כמה אתם סובלים
אתם עתידים לחוות אושר.
אבל הכרה בעובדה שיכול להיות מצב שבו מתקיים ההפך הגמור מ"טוב"
מחזק ומגדיל את תחושת ה"טוב", וגורם לנו להוקיר אותו ולשמוח
בחלקנו יהיה אשר יהיה.

אז מה שנותר לי להגיד הוא שאני מקווה שלא משנה כמה רע לכם
עכשיו, יכול להיות יותר גרוע. ולא משנה כמה טוב לכם עכשיו,
יכול בדיוק ההפך. בסופו של דבר, יהיה טוב, חייב להיות - בודהא
אמר.