9.1.07
חושבת מבלי להתרפק
זיכרון טוב ללא ספק
ונדמה לי כי עבר זמנו
וזה מפחיד אותי ובעיקר אותו
שהרגש ההוא היה ונגמר
כאילו לא הבחין באתמול מהמחר
והשאיר אותי נטולה ממנו
והוא? כמו שכלל לא היה.
מעניין מה הוא חושב עליי עכשיו.
הוא כבר אמר לי שהוא מאוכזב
הוא כלל לא מבין איך זה להמשיך הלאה
כי הוא נתקע ואני זרמתי מעלה.
מחייכת, מסתכלת, קורצת
ולא עברו שבועיים וכבר מסוקרנת
שואלת, בוחנת, סוקרת
מעיפה מבט לאחור ושואלת
כך יהיה עם כל אחד אחר?
גם עליו תרצי לבסוף לוותר?
גם אליו הרגש ידעך בסופו של דבר?
האם אחד אחר יבוא מחר?
עצמתי את עיניי
ונשמתי את האוויר הגשום מאתמול
אם יש עוד כמוני- כל אחד יכול. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.