שיר אהבה מתקופה של אהבה.
שמאז נגמרה.
מתקופה של שנים נולד שיר יפיפה, אני מקדיש אותו לאחת שבסופו של
יום - אין לה לב.
כדי לשמור עלייה, גרמתי לה לעזוב, כנראה בליבי לא האמנתי שהיא
באמת תעזוב

אהבתי אלייך כלה בחיבוק
היא כלה במאור פנייך
היא כלה תמיד.
בפריחת השושן או
בירידת הגשם הראשון, היא כלה.

כשעצוב אז
שמח אז
כלה.

דמעותייך כיורה
וחיוכך כהמחר
אשמור עלייך מהכל פעם איש אמר
עכשיו הוא לבדו, אבל את הבטחתו שמר
כדי לשמור עלייך הלך אך לבו אצלך נשאר.

הטבע שנותן. הוא גם לוקח
הוא שמחייה, הוא גם ממית
הטבע שהוא מדהים, הוא לא פחות גם מחריד.
את בישבילי היציבות, הקשת בענן האמיתי
שבדרך מאירה אותי, ליאת, לעולם, לעולם אל תעירי אותי!