בבוקר סתמי קם לו אדם
מתלבש ויוצא אל הרחוב הנרדם
פוגש אנשים נורא עסוקים
ושותק...
ממהר לדרכו אל הבלתי נודע
אל עוד מדרכה, אוטובוס, עבודה,
אל כרטיס שיודפס [כי ככה צריך]
וחולם...
בבוקר רגיל מפהקת אישה
מאיפור לקפה ומיד לבושה
נוזלת החוצה אל שפת מדרכה
וקופאת.
מועכת סיגריה עם בדל מחשבה
נושכת שפתיים, חיוך שכבה
מבקשת רשות, מבצעת חובה
ושונאת.
ואז, על מדרכה, הם נפגשים
מביטים בשתיקה וחשים
שהנה הגיע הרגע
להגשים! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.