היא חיה על הבמה
פורחת בסרט של עצמה
זאת המציאות כך מאמינה
פורשת כנפיים אל התהילה
שתבוא אולי כך מקווה
עד אז היא נושמת אכזבה
עשרים וארבע שעות ביממה
החיים עוברים לידה ברצף
ממשיכים מהמקום שבו היא תקועה
בחלום ארוך שכולו רק עצב
דרך שסופה ידוע מתחילה
היא עוד תלמד לאהוב בבוא שעה
היא תכבוש בקסמה את המדינה
כל יום מחדש משקרת לעצמה
אבל אף אחד לא ישנה אותה
בשורה התחתונה היא כבר מתה
רק ששכחו לקבור אותה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|