ברטה כץ / טטריס |
מנורת השולחן שבורה,
המחשב, מגעיו השתבשו
ואיננו נדלק. מכל עבר
בדלים מופשלים, שיערות שגידלו
גומייה והמיה
של אבק. כך אני
כל הימים
בין שעוני חול אוזלים
ששכחו להתהפך
בנשור הגרגר
האחרון, סימני עיפרון
עקשניים בשולי הצחוק
המשוח דיו ודם.
גם
אם
תתלי אותי לייבוש
בחדר החושך שלך, נמענתי,
לא תלכדי בין סנוורייך
את דמותי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|