דם איט.
דם איטי.
אז למה זה תמיד תופס אותי.
קרביים מדממים וכל העסקה הזו.

חתולות מייללות, זה מה שאנחנו.
שני גושי פרווה קלועים בראסטות,
משוכים אחורה, מגרים את הקרקפת. ושני זוגות משקפיים.

אם ארגיש יד מנומשת
מרפרפת כגוש שיער על בטני הלילה לא אבהל.
לא אזיל דמעה
ולא נזלת על אף
גוש אבק מרחף.

איך ליבה דיך.
איש לבו דיש
ואיש לבך דש.

איך(ש) ליבה דיך(ש)
לא אלמד להגיד.

נתתי לך מפתח, ונתת לי מחזיק.
ואמרתי שלא צריך
להחזיר. ואמרת שאוכל
להחזיר. ואמרתי שלא אחזיר.
והכנסת לחור
וסובבת.
ואז הסתובבת
לתת ולא
סבבתי. צריך להזיל
עכשיו דמעה.
אבל כמה שאני רוצה
להחזיק.