שושמוביל לא הניעה בבוקר.
ארבעים דקות חיכיתי עד שמישהו יעבור וישאיל לי כמה אמפרים.
אני כבר מכירה את הטריקים שלה, היא עושה לי את זה כבר שנתיים
לפרקים.
ארבעים דקות, טלפון למשרד, יושבת, מזיעה ומחכה.
ליד השער חיכתה טרמפיסטית בשיני זהב "רק עד הכניסה לעיר" אמרה
ונכנסה למכונית.
טובה תחת טובה, אולי גם היא מחכה שם ארבעים דקות.
העננים למעלה מטיילים ורומזים על תחילה.
בהתחלה היה כלום והוא הספיק לי.
מישהו אמר פעם שכל חדש חייב להתחיל מהרס, אחרת לא יבוא שינוי.
העננים משתנים כל הזמן.
כל דקה.
ובארבעים דקות?
16/7/07 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.