מאור שטיינמץ / נייר קרוע |
נייר מולי ועט בידי
והיד לא זזה
אבל המילים נשפכות.
מילים של עצב,
מילים דומעות
שמרקדות על העשב
שצמח מהדמעות הזולגות.
בדם הן בכו
ולא יכול להפסיק,
את הנייר קרעו
לא יכלו את הכאב להחניק.
מילים דומעות,
טיפה ועוד טיפה,
מתוך העט נופלות
אל הנייר הקרוע,
אל הרצפה.
הכלי נשבר
והנשמה יצא החוצה,
בכתה בכי מר
על הנייר הקרוע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|