שרית רוחקין / תאר שוב |
במילים כה ענוגות, שהתביישתי שלא ידעתי את פירושן.
תאר שוב את תשוקותיך אליי,
כי מילותיך הן מנגינה לנשמתי.
שתה איתי שוב כוסית ערק,
שא אותי אל דירתך,
ניצור יחד אהבה.
הרעל אותי בשנתי,
כי אפסו כוחותיי מלהבין,
למה הותרת אותי, לבדי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|