טרום חורף ואני עוד מורדמת על ידי ההתנדנדות היחפה הזו:
לאן כל האהבה?
(אני שולחת את ידי התמנון שלי למקומות המתאימים)

אפשר להרגיש את השוני של הפעם. הבחוץ מריח טוב כמעט כמו תכשירי
הרחצה, ליריקות מתגבשות יחד עם העופרת על הדף האנוס ובין כולם
משחק מחבואים המוני.
אני תולה את הבתולין על העץ והולכת להתגלגל בדשא: יש עוד טעם
בשאריות. אפשר למצוא הרבה אני בין האיברים והם דלילים במידה
הנכונה, ובקצב המטורף הזה של כל האהבה שלי אלייך כמעט ולא
מספיקים לשאול:    ו ל א ן   ה כ ל   ה ו ל ך ?


5.1.07