לא טוב היות האדם לבדו
בצלמו, בשדותיו ניתנו חיים
לא טוב היות האדם בבדידותו,
בזמנו, ברצונו נוצרו קשרים
חבלים חזקים,
מגבילים תזוזות - מעשים, דיבורים,
ואנחנו שרואים, חושבים, מרגישים,
לא יודעים, לא מבינים,
איך לכוון את הרצונות שלנו
איך לנתב את חיינו,
איך לחוש ליטוף ולא מכה
איך במקום להיחנק לנשום לרווחה

ובכלל... אולי אנחנו רק חלום?
הזיה של איש חולני.
ואולי אנחנו סתם דמויות
במשחק של ידיים גדולות
ובו אין חוקים והכל אפשרי?

לא טוב היות האדם בגופו,
נפשו- שתצא לחופשי.
לא טוב היו האדם בצלו,
רק בעצמו - חייו נתונים.