"נאצי! ניאו נאצי! שונא ישראל, ערבי חרא, נשמתך נחתמה, אתה
לא יהודי, חלאה.... אני שונאת אותך!  אימא שלך תבכה עליך,
פחדנים, אפס, מגרש, על מה אתה מסתכל? אין לך מצפון? איך אתה
יכול לעשות לי את זה? אל תיגע בי! אל תיגע בי!
אייל מנחם? זה שם של יהודי... איך זה יכול להיות? ניראה לי
שהתבלבלו! גוי!
מה זה, מגן דוד על הצוואר שלך! תוריד את זה, אתה לא יודע מה
המשמעות של הדבר הזה בכלל! אתה תישרף בגיהינום, כולכם תענשו על
מה שאתם עושים! כולכם כלים! רובוטים, אין לכם נשמה! תראו מה
אתם עושים? הלוואי שיחטפו אותך! הלוואי שתיחטפו ואז ניראה מי
יציל אתכם!"

"...אמן"

(בשלב זה של הכתיבה אני עושה הפסקת סיגריה, רק השחזור בראש היה
לי לא קל).

מתנחלים יקרים, על כל זה.... תודה לכם.
תודה לך שזרקת עליי אבן.
תודה לך שדחפת.
תודה לך שנתת לי להרים ולהושיב אותך בכיסא כמו נכה.
תודה שקיללתם, ותודה שגידפתם.
תודה שפגעתם בכל דרך שרק יכולתם בי ובחברים שלי... האחים
שלי.
תודה שהשחתתם.
תודה שנסעתי הבייתה לחג אחרי כל זה.
תודה שבאתם...

כל נגיעה שלי בכם שורפת לי את העור.
כל מבט לתוך העיניים שלכם שורף את שלי.
כל מילה מפיכם שורפת לי את הלב.
אתם לא תראו לעולם, ולא תרצו לראות כי אסור לי להראות את
הדמעות שאני בוכה בפנים.

על פני השטח רק כמה פצעים ביידיים שכבר הפסיקו לדמם.

כשהכל נגמר והאבק צנח לקרקע, התחלנו לנסוע הבייתה סוף-סוף,
סוף-סוף!
הורדנו את הבלונדיני בפסגות, ונסעתי את כל הדרך הבייתה עם
המשפט שראיתי שם על לוח המודעות: "על יהודה ושומרון תהיה
מלחמה!"

מתנחלים יקרים, אני אוהב אתכם, שונא אתכם! אבל אוהב אתכם.
לא משנה מה יגידו ומה נראה, לא משנה מה אתם חושבים.
אני אמשיך לשמור עליכם, כי בשביל זה אני פה כבר כמעט 3 שנים.
ואתם... אתם תשמרו על עצמכם.
איש-איש באמונתו יחיה... אני אוהב אתכם.

סמ"ר אייל מנחם, מפקד כיתה, מג"ב איו"ש.

תודה שבאתם.

הקטע נכתב ביום חג סוכות ב', 4102007