[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יוש בק
/
לא הייתי נכד

מתפנק לו סתם כך, הילד הרך,
מבקש מה שבא לו, הסבא נמרח...
חיבוקים, ליטופים, ממתקים, עוגיות,
ככה ראוי לו לנכד לחיות.
אין כאן חינוך לאסור ומותר,
רק אהבה שלא תלויה בדבר.
במסורת אירופאית די קשוחה גודלתי
ובחסך של סבא וסבתא לא חשתי.
עד שראיתי איך נרקמים יחסים
וכיצד זה ואיך נכדים מתפנקים.

נולדתי זמן מה אחרי השואה,
להורים שעברו ייסורים ואימה.
וכשגדלתי לא היה לי ספק,
החיים מרים, אין זמן להתפנק.
כך גם הורי שסבלו מנכות רגשית,
יחסם לנכדים הייתה בעיקר חינוכית.
בגיל צעיר התבררה לי האמת המרה,
כי חצי משפחתי "שמה" נספתה,
ומי שחזר הספיקו לו צרות,
לא לאחד, אלא לעשרים משפחות...

כך כל בני דורי שנולדו אחרי...
דור שני לשואה עם משא די נוקשה,
אנחנו שלא למדונו להתפנק
וגם לא היה לנו על מי להתרפק,
כך צברנו חסכים בעת הילדות,
ימים ולילות ללא שום פינוק,
נושאים בתוכנו אות קין נורא
לא עוזר לי לבכות או לזעוק מרה,
כי זאת תלונתי - איפה הצדק?
למה אף פעם לא הייתי נכד?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
תפסיקו לומר
"דוגרי" כל
הזמן!

תאמרו: "למען
האמת...";
"חוששני ש...";
"למעשה..."


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/10/07 20:52
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יוש בק

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה