עולה מן המים, טיפות לו תלויות בשער
מתולתל שחור עיניים חיוכו קורן לבן -
רוב שיכר לעלמה מול שמים.
לא אשכח את היופי הזה, היחף המושחם
שלח בו, בוהק וחם, והדו לי לוחש מותר
לגעת בחיבה אפשר, הן הבטחה שם טמונה
כי זה היופי לעד בי נשאר
נושאת את היופי התם גם כשכעור כאן וקר
וכשאביט בו מחר, כאז ישתמר, בלא פגם.
ספטמבר 2007
שלח = מהמילה לחות, רטוב |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.